פסק-דין בתיק ע"פ 35579-03-11

השופט א' קיסרי :

בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת י' פרדלסקי) בת"פ 1482-06 שלפיו הורשע המערער בתיק ע"פ 35579-03-11 ( "וכסלר") בעבירות של הברחת טובין, עבירה לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס; בעבירה של עשיית מעשה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס קנייה, עבירה לפי סעיף 22(א)(5) לחוק מס קנייה (טובין ושירותים) התשי"ב-1952 (" חוק מס קנייה"); ובעבירה של ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר, עבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק המע"מ ולפי סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (" חוק העונשין"). וכסלר זוכה מחמת הספק מעבירות של הגשת רשימון כוזב, עבירה לפי סעיף 212(4) לפקודת המכס (נוסח חדש) (" פקודת המכס"); מעבירה של מסירת ידיעה לא נכונה, עבירה לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (" חוק מע"מ"); ומעבירה של יבוא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או חיקוי של סימן כאמור, והסימן עלול להטעות אדם אחר, עבירה לפי סעיף 60(א)(2) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש) התשל"ב-1972 (" פקודת סימני מסחר").

בית משפט קמא גזר על וכסלר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל; עונש מאסר מותנה בתנאים המפורטים בגזר הדין; וקנס כספי בסך 100,000 ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתו.

בע"פ 35579-03-11 מערער וכסלר על הכרעת הדין ולחלופין על חומרת העונש שהוטל עליו, ובע"פ 40537-03-11 מערערת המדינה על זיכויו של וכסלר מהעבירות המפורטות לעיל.

הדיון בשני הערעורים אוחד.

כתב האישום וההליכים בבית משפט קמא

על פי כתב האישום, ביום 15.10.05 הגיעה לנמל חיפה מכולה מס' 4095404 prsu מנמל אודסה שבאוקראינה ושמקורה במולדביה ( "המכולה"), אשר על פי שטר מטען שמספרו 51723 (" שטר המטען") נשלחה לחברת "טופ 1 יבוא יצור ושיווק בע"מ", ח.פ 51198256 (" טופ"). הן בשטר המטען והן בחשבון הספק (" חשבון הספק") נרשם כי המכולה מכילה מפיות נייר. בתאריך 17.10.05 ביקש וכסלר מניסים אילוז (" אילוז"), פקיד רישוי בחברת עמילות מכס "אלדן סוכני מכס בע"מ" (" אלדן"), לפעול לשחרור המכולה, ולצורך כך מסר לו מסמכים שונים שכללו, בין היתר, את שטר המטען, חשבון הספק  ותעודת מקור (" המסמכים"). לפי הנטען, בסמוך למועד מסירת המסמכים ביקש וכסלר מאילוז להעביר את הבעלות בתכולת המכולה לחברת "חזרה לטבע בע"מ" ח.פ 512032806 (" חזרה לטבע") ולשחררה. עוד נטען כי וכסלר חתם על מסמך העברת הבעלות בחתימת ידו ובחותמת הנחזית להיות חותמת של טופ, על אף שלא הייתה לו הרשאה לכך מטופ, ובדיעבד התברר כי אין לו כל קשר לטופ. ביום 21.10.05 הוגש רשימון היבוא מס' 510908882 (" הרשימון") שבו צוינו טופ כיבואנית מעבירה וחזרה לטבע כיבואנית, בצירוף הצהרתו של וכסלר כי המכולה מכילה מפיות נייר. ביום 23.10.05 ערך המכס בדיקה במכולה ותפש 19,122 קופסאות סיגריות (" הסיגריות"), שנשאו את סימני המסחר של Marlboro Lite ושל Philip Morris International (" מרלבורו לייט" ו" פיליפ מוריס" בהתאמה), ואריזות ספורות של מפיות נייר. בבדיקה הסתבר שהסיגריות אינן מתוצרת פיליפ מוריס.

וכסלר כפר בעבירות שיוחסו לו, ולאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים החליט בית משפט קמא להרשיע אותו בעבירות של הברחת טובין, עשיית מעשה מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס קנייה, ובעבירה של ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר, ולזכותו מיתר העבירות שיוחסו לו.

בהכרעת דין מפורטת ומנומקת סקר בית משפט קמא את ראיות הצדדים, וקבע כי הוכח מעבר לספק סביר שביום 23.10.05, בחיפוש שביצע המכס במכולה, נתפסו 19,122 קופסאות סיגריות מזויפות הנחזות כסיגריות מסוג מרלבורו לייט, ואריזות ספורות של מפיות נייר שהיו, על פי המוצהר במסמכים, עיקר תכולתה של המכולה. עוד נקבע כי וכסלר הבריח את הסיגריות מתוך כוונה להונות את המדינה, וכי ניסה למסור למכס ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר, ולהתחמק מתשלום המיסים. בית משפט קמא ביסס את מסקנתו המרשיעה על עדויות של בעלי תפקידים במכס, שהעידו כי תפשו במכולה כ-19,122 קופסאות סיגריות, 778 אריזות של מפיות נייר ו-11 שקיות של מפיות בתפזורת; על חוות דעתו של עד מומחה מטעם התביעה המועסק בפיליפ מוריס (" המומחה"), שבדק כמות מדגמית של הסיגריות ומצא שהן לא יוצרו על ידי פיליפ מוריס ושהן מזויפות; ועל עדותה של עדת תביעה המועסקת במכס, שחישבה ומצאה שיש לשלם בגין סיגריות בלתי מזויפות מאותו הסוג שנתפס מס קנייה בסך 1,958,481 ש"ח ומע"מ בסך 411,996 ש"ח, וזאת על פי חישוב שנערך מכוח סעיף 200 ג' לפקודת המכס.

בהרשיעו את וכסלר הסתמך בית המשפט קמא בעיקר על עדותו של אילוז, שאותה מצא עקבית ומהימנה, ושבה הוא קשר את וכסלר לעבירות שיוחסו לו. על פי עדות זו, וכסלר הסב את שטר המטען תוך שימוש בחותמת של טופ, על אף שלא היה לו אישור לכך. הוא העביר את הבעלות בתכולת המכולה ל'חזרה לטבע' השייכת לידידו, וחתם על העברת הבעלות בחתימתו ובחותמת טופ. אילוז הוסיף והעיד כי בשל טעות שלו עצמו, הוא צירף למסמכים שהוגשו למכס ייפוי כוח של חזרה לטבע לשחרר מכולה שתכולתה צמחים מיובשים, ואשר לשם כך נדרשה בדיקת תכולתה על ידי המכס. וכסלר שילם עבור שחרור המכולה, ולאחר שהופק בגינה רשימון הוא ביקש שהמכולה תעוכב. לאחר הגשת המסמכים הודיע המכס שהמכולה תיבדק על ידו, ועם היוודע הדבר לוכסלר הוא יזם פגישה עם אילוז שבה סיפר לו כי המכולה מכילה בנוסף למפיות נייר גם סיגריות, ביקש לשמור על כך בסוד, וכן ביקש סיוע במציאת נהג שתמורת תשלום יוציא את המכולה משטח הנמל ללא בדיקה. עם סיום הפגישה דיווח אילוז לממונים עליו אודותיה והם דיווחו על כך למכס.

בית משפט קמא קבע כי על יסוד עדותו של אילוז הוכח כי לוכסלר "חזקה" בטובין שבמכולה - הוא שביקש את שחרורה, מסר את המסמכים הרלוונטיים, שילם עבור שחרורה וביקש סיוע במציאת נהג שיבריח את המכולה טרם בדיקתה.

עוד נקבע כי מעדותו של אילוז עלה כי וכסלר ניסה למסור ידיעה לא נכונה בלא הסבר סביר - הוא ביקש מאילוז לשחרר מכולה המכילה מפיות, וכך עולה גם מהמסמכים שמסר, וכן העביר לאילוז סכום של 15,000 ש"ח כתשלום מיסי יבוא בקשר עם שחרור המפיות.

בית משפט קמא העדיף את גרסתו של אילוז על פני גרסת וכסלר, אשר הכחיש כל קשר למכולה וטען כי לטופ, לחזרה לטבע ולבעליהן אין כל קשר אליה, ולא סיפק הסבר מדוע אילוז קשר דווקא אותו למכולה ומצא לכך מספר חיזוקים. ראשית, דבריו של וכסלר, שאישר כי באוקטובר 2005 הוא התקשר טלפונית לאילוז עשרות פעמים ממכשירי הטלפון הנייד שבבעלותו, וכי הפסיק להתקשר אליו ביום שבו סירב אילוז לסייע לו במציאת נהג שיבריח את המכולה. בעניין זה דחה בית המשפט קמא את ההסבר שלפיו הוא התקשר לאילוז כדי לקבל ממנו שמות של ספקים בסין לצורך יבוא נעליים, והפסיק להתקשר אליו ביום תפיסת המכולה בשל מריבה אתו על שסירב למסור לו שמות של ספקים. שנית,  התנהלותו של וכסלר בעימות עם אילוז (ת/20), שבו סירב למסור את תגובתו לדבריו של אילוז בעניין הפגישה שהתקיימה ביניהם. הוא תירץ זאת בלחץ שהופעל עליו, לטענתו, על ידי החוקרים, אך לא הביא כל ראיה ללחץ כזה ולא הסביר מהו הלחץ שהופעל עליו. שלישית, הודאתו של אילוז בטעות שעשה כשצירף לרשימון ייפוי כוח של חזרה לטבע לאלדן לשם שחרור מטען צמחים, שבמהלכו נערכת בדיקה על ידי המכס כדבר שבשגרה, ואילו ידע שהמכולה מכילה סיגריות - ודאי שלא היה מאפשר את העברת הבעלות לחזרה לטבע, המייבאת צמחים וכל מכולה שלה נבדקת, ולכל הפחות היה מוודא שייפוי הכוח יהיה לשחרור מפיות ולא לשחרור צמחים.

חיזוק נוסף נמצא בהתנהלותו של וכסלר, שלא פנה למכס מיד לאחר שנודע לו כי מחפשים אחריו, אלא רק לאחר כשבועיים ולאחר שהודבק זימון לחקירה על דלת ביתו.

בית משפט קמא קבע כי מכלול הראיות מצביע על כוונתו של וכסלר להבריח את הסיגריות, ולהתחמק מתשלומי מיסים בגינן.

בצד כל אלה זיכה בית המשפט קמא את וכסלר מעבירה של  הגשת רשימון כוזב,  לאחר שקבע כי עובד אלדן, שערך את הרשימון וחתם עליו לא הובא להעיד על נסיבות עריכתו והגשתו למכס ולא אישר את חתימתו עליו. הוא קבע גם כי לא ניתן להסתפק בעדותו של אילוז שוכסלר מסר לו את המסמכים שצורפו לרשימון, וכי מדובר במחדל מהותי המצדיק את זיכויו של וכסלר מעבירה זו.

וכסלר זוכה גם מעבירה של מסירת ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר. נקבע כי וכסלר לא חתם על הרשימון, ומי שחתם עליו לא הובא לעדות, ולא הובא אף עד של המכס שיעיד כי הרשימון וצרופותיו הוגשו למכס.

וכסלר זוכה גם מעבירה על פקודת סימני המסחר. בית המשפט קבע כי מחוות דעתו של המומחה עולה, אמנם, כי הסיגריות לא יוצרו על ידי פיליפ מוריס, אולם לא הובאה כל ראיה או עדות שסימן המסחר של פיליפ מוריס נרשם בפנקס סימני המסחר. משכך, מצא בית משפט קמא שלא הוכחו בפניו כל יסודות העבירה.

תמצית טענות וכסלר